רחוק רחוק ביקום יש כוכב לכת בשם כדור הארץ,

שהיה כל כך יפה ושופע שהרגנו אותו למעננו...
ציירתי ציורים רבים של היקום כיוון שהייתי כה מהופנט מיופיו,

אבל אף פעם לא ידעתי שבסוף אעשה את זה.

אם רק נוכל לחשוב קצת יותר לעומק ולשאול את עצמנו,
מה קורה? למה אמא אדמה מדממת?
זה בסדר להרוג? יהיה זה לטעם הפה או לטעם העיניים.
האם זה בסדר לשחוט את הסביבה על ידי הרס באמצעות פלסטיק ולזרוק אותו לים?

האם אנחנו לא מבינים מה יקרה לחיים ימיים?
אני לא כאן כדי להגיד לך מה לעשות ומה לא! זה רק חומר למחשבה.
שרטנו ושרטנו ועכשיו זה ללא תחרות ומדמם במגע..
אסור לאדמה לדמם, כי אנחנו לא הורגים את הרחם שיולדת אותנו ומטפחים אותנו.